מהיום שהבנות שלי נולדו אני מנהלת איתן שיחות. מבחינתי תינוק הוא בן אדם קטן , שיש לו רגשות והוא מבין הכל. בהתחלה רק אני דיברתי, אבל לשמחתי הבנות התחילו לדבר מוקדם, אז מהר מאוד עברנו לדו-שיח. דברנו על חוויות היומיום שלהן, על חגים, על מזג האוויר, על חברים ומשפחה. השיחות לא נפסקו. נהפוך הוא, הן רק כוללות יותר ויותר תחומים, כמו : תרבות, מחול, ספרים, נימוסים, נתינה והתנהגות בין חברים. עד גיל בית ספר, הגדולה לא אהבה לשתף מחוויות היומיום שלה. תמיד צחקתי ואמרתי, שהיא בונקר, אבל אני מצידי לא וויתרתי וחיפשתי דרכים שונות לגרום לה להיפתח. בהתחלה הייתי שולחת אותה לחדר, לספר לדובי האהוב עליה מה עבר עליה בגן וכך הייתי שותפה ליומה ובהמשך מצאתי דרכים אחרות. לשמחתי עם השנים היא למדה כמה כיף לשתף ולחלוק והיום אני לא צריכה לחפש אמתלות לשמוע מה עבר עליה בביה"ס או עם החברות. עם הקטנה אף פעם לא היתה בעיה כזו. הגננות תמיד צחקו, שאי אפשר להפתיע אותי. היום אני שומעת על כל אפצ’י שעשתה כל מורה.
לא רק שיחות אני מנהלת עם הבנות. אנחנו גם אוהבות לבשל, לשחק, לשמוע מוזיקה וליצור יחד. כמשפחה אנחנו אוהבים לגלות ולהכיר עולמות חדשים דרך טיולים, ביקורים במוזיאונים או צפיה במופעים שונים. תמיד אני שמחה לגלות עוד משחקים, ספרים ופעילויות שיעשירו את החוויות שלנו.
לאחרונה גיליתי את ספר השנה שלי, שמשלב לימוד, משחק, יוגה, בישול, טיולים, משימות, יצירה והרבה חוויה. לא מדובר בספר קריאה, אלא בספר שמציע מגוון רחב של פעילויות, שמאפשר לילדים ולהורים לבלות יחד בדרכים שונות…..
